לאורך השנים, אנו נוהגים לחסוך הון פיננסי – הן דרך קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה והן דרך פקדונות וניהול השקעות בחשבונות הבנק.
בשל מורכבות הרגולציה בתחום החסכון הפנסיוני והפיננסי ישנו קושי בהבנה של האופן בו נוכל לממש את החסכנות האלה בצורה מיטבית.
- חלק מהחיסכון מיועד לקצבה שוטפת בגיל הפרישה – הכנסה זו חייבת במס וישנה חשיבות גדולה לתכנון של גובה הקצבה והמקור הפנסיוני המתאים ביותר למימון משיכת קצבה זו. קצבה זו מוגדרת כקצבה מזכה.
- חלקו האחר של החסכון הפנסיוני מיועד אף הוא למשיכת קצבה שמוגדרת כ"קצבה מוכרת" אשר בגינה כבר שילמו מס לאורך השנים. ישנה חשיבות גדולה לזיהוי רכיב זה בבואנו לקבוע מהיכן למשוך קצבה ולהימנע מחיובי מס כפולים אשר יפגעו בתזרים השוטף שלנו, מכאן גם באיכות החיים שלנו.
- החלק האחר של החסכון הפנסיוני מיועד למשיכה הונית חד פעמית פטורה ממס (חלקו של ההון עשוי להיות חייב במס רווחי הון, כדוגמת חסכון הנובע מקופות גמל תיקון 190) ישנה חשיבות גדולה לאפיון רכיבי ההון על גווניו השונים, לחלק אותו ולשייך אותו למטרות הפיננסיות – יש להגדיר את תיעדוף משיכת הכספים ועל פי זה לוודא שמסלולי ההשקעה והמוצרים הפנסיונים בהם בחרנו משרתים את המטרות שהוגדרו בצורה מיטבית (פרופיל סיכון, עלויות ניהול, מקדמי קצבה, תשואה דמוגרפית, עלויות ביטוח וכו׳).
- מקורות הון פיננסים נוספים ינבעו מחסכונות בחשבון הבנק כגון פקדנות, קרנות כספית, קרנות נאמנות, מניות ואגרות חוב באחזקה ישירה. יש לתת תשומת לב לעובדה כי לרוב השקעות פיננסיות המנוהלות בחשבונות הבנק יחויבו במס רווחי הון בעוד מרבית החסכונות ההוניים בתיק הפנסיוני יהיו פטורים ממס רווחי הון, שיקול מיסויי זה הינו פרמטר חשוב ובעל השפעה רבה על היכולת להצמיח את החסכון הפיננסי שלנו לאורך השנים.